פסק-דין בתיק ב"ל 45794-06-12

1.         המערער, בעל עסק לעבודות גינון, נפגע ביום 6.12.09 בתאונת עבודה, בה נפגע    בברכו.

2.         לתובע נקבעו נכויות שונות לתקופות שעד 30.11.11 ובגינם גם הוכר התובע        כנכה נזקק.

3.         המחלוקת שבפנינו נוגעת לתקופה שמיום 1.12.11 ועד 31.5.12, בגינה נקבעה     למערער נכות זמנית בשיעור 10% ע"י וועדה רפואית מדרג ראשון, ללא הפעלת            תקנה 15.

יצוין, כי על החלטת הועדה הרפואית הוגש ערר וקביעה זו עדיין             אינה חלוטה.

            בגין תקופה זו הגיש המערער תביעה להכרה כנכה נזקק, אליה צרף אישור דר'             אדמוני כי המערער אינו מסוגל לחזור לעבודה גופנית.

4.         ביום 7.3.12 דנה וועדת הרשות בתביעת המערער וקבעה:

" וועדת הרשות עיינה במכתב השגות בא כח התובע מיום 25.3.12 ובמסמכים הרפואיים שצורפו. הממצאים במסמכים הרפואיים שצורפו אינם מפורטים ואף קלים יותר מהממצאים שתוארו בוועדה הרפואית מיום 5.1.12 ששימשו את וועדת הרשות בהחלטתה מיום 7.3.12.

                        וועדת הרשות סבורה כי לתובע סיכוי סביר לעבודה כלשהי ואף לחלק                מעבודות הגננות ולפיכך אינו נכה נזקק."

5.         לטענת המערער, יש להכיר בו כנכה נזקק לתקופה לעיל.

לטענתו, הוועדה דחתה את תביעתו בקביעה לאקונית כי הוא בעל סיכוי סביר לעבודה, תוך התעלמות מנתוניו האישיים ומניסיונו התעסוקתי.

            המערער עבד תמיד בעבודות פיסיות, בגילו של המערער (50) יתקשה למצוא עבודה, ועד היום ניתנים לו אישורי אי כושר מלא ע"י הרופא המטפל.

            המערער מבקש להחזיר הדיון בעניינו לוועדת רשות בהרכב אחר.

6.         לטענת המשיב, החלטת הוועדה סבירה, תואמת את ממצאי הוועדה הרפואית מיום 5.1.12 ומסמכים רפואיים שצרף המערער המצביעים, לכל היותר, על קושי לחזור לחלק מעבודות הגינון, עבודות פיסיות מאומצות, אולם אין בהם להצביע על העדר סיכוי סביר לעבודה כלשהי.

            המשיב מבקש על כן לדחות את הערעור.

הכרעה:

7.         תקנה 18 א' קובעת כדלקמן:

"א. בתקנה זו -

"הרשות" - ועדה המורכבת מפקיד שיקום כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי) תשט"ז - 1956, מרופא מוסמך ומעובד המוסד שנקבע לכך על-ידי מנהל ביטוח נפגעי עבודה;

"נכה נזקק" - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד, או על פי בקשתו, או מיזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסות מהתעסקות.